אורנה בן דור היא יוצרת קולנוע וטלוויזיה, בימאית, עורכת תוכן בכירה, דוקומנטריסטית, מנטורית, מרצה, מנחת סדנאות ומייסדת הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה. ניהלה את המחלקה הדוקומנטרית של ערוץ 10 ושל אולפני הרצליה. בוגרת החוג לקולנוע וטלויזיה באוניברסיטת תל אביב, החוג לניהול מוסדות תרבות באוניברסיטת תל אביב וזוכת פרס שר החינוך לשנת 1990.

בן דור פרצה לתודעה הציבורית ב-1988 עם סרטה המונומנטלי "בגלל המלחמה ההיא". הסרט עוסק במטענים המורכבים שנושאים עימם בנים לניצולי שואה. הוא מספר את סיפורם של יהודה פוליקר ויעקב גלעד ושל הוריהם ניצולי השואה לאורך תהליך הפקת האלבום "אפר ואבק" שראה אור באותה שנה. "בגלל המלחמה ההיא", שהוקרן בפסטיבל הקולנוע בירושלים בשנת 1988, טבע את המונח "דור שני לשואה" שלא היה קיים בשעתו, ושימש קטליזטור ל"יציאה מהארון" של רבים שגדלו והתבגרו בצל השואה, שהותירה שריטה בנפשם. הסרט הוקרן ברחבי העולם ושודר בעשרות תחנות טלוויזיה מסביב לגלובוס. הוא תורגם לשבע שפות, וזיכה את בן דור בשורה של פרסים בינלאומיים חשובים. היום יש לו מקום של כבוד בפילמוגרפיה של חקר השואה באוניברסיטאות הרווארד וייל, והוא מוצג במוזאוני השואה ברחבי העולם (בוושינגטון, בלונדון, ביד ושם ועוד) ובמחלקות להיסטוריה של השואה באוניברסיטאות רבות נוספות.

בן דור המשיכה ביצירת דוקו תיעודי נוקב, ובסרטה "אמא, תגידי" (2009) התמודדה עם מערכת היחסים הסבוכה והקשה עם אמה, "ניצולת שואה, ניצולת נישואים כושלים וניצולת החיים", כהגדרתה. את הרעיון לסרט העלתה הפסיכולוגית של בן דור, שראתה ביצירתו אפשרות לתיקון של מערכת היחסים בינה לבין אמה בפרט, ושל מערכות יחסים בין אימהות לבנות בכלל. הסרט עשה פלאים ליחסים בין בן דור, אמה ובתה, מה שהוביל אותה בשלב מאוחר יותר בקריירה שלה להעביר סדנאות וידאו תרפיה; כלי המאפשר להתמודד עם קשיים משמעותיים בחיים באמצעות המצלמה. יצירתה של בן דור חורגת מהאישי והנפשי;

בשנות עבודתה הרבות היא נגעה בסוגיות חברתיות בוערות, למשל ב"דיני נפשות" (2016), סדרה החושפת שורה של כשלים במערכות המשפט ואכיפת החוק. הסדרה זכתה לתהודה רבה ועוררה סערה ציבורית בנוגע להתנהלותה של פרקליטות המדינה.

בן דור מעולם לא היססה להציג תחומים שנחשבו, בחברה הישראלית השמרנית יחסית, לטאבו שאסור לדבר עליו. "סקס ישראלי" (2005-2004), סדרה מצליחה ששודרה חזור ושדר במשך 10 שנים ב-HOT, היא דוגמה מצוינת לכך. בסדרה זו חקרה וניסחה בן דור את השלבים השונים בהתפתחות המיניות הישראלית, מיפתה את סמלי הסקס הישראליים, בחנה את השפעת השירות הצבאי והתרבות המקומית על הרגלי חיי המין של החברה הישראלית ונגעה בשורה של היבטים נוספים.

בן דור עסקה בסוגיות הקשורות לנשיות הישראלית, לכלכלה ולאלפיון העליון. ב-2011 יצרה את הסדרה "מעושרות", ששמה (שפירושו נשות הנובו ריש) נכנס כמושג לשפה העברית. הסדרה שודרה במשך שלוש עונות (2014-2011) בערוץ 10, בחנה את חיי הפנאי של נשות המעמד העליון בישראל וניתחה את אורח חייהן ואת הדגשים הנשיים שלהן כפי שהם נובעים ממעמדן החברתי. בסדרה זו הראתה בן דור כיצד ניתן לבחון סוגיה סוציו-אקונומית מרתקת בצורה משעשעת וביקורתית. זהו המותג המקורי המצליח ביותר של ערוץ 10.

בין יצירותיה הרבות הנוספות ניתן למנות את סרט הקולנוע "ארץ חדשה" שבו התגלתה השחקנית והזמרת אניה בוקשטיין כשהיא בת 12 בלבד (1994); סידרה על "בלונד" ככלי פמיניסטי פוליטי (2005); הסרט "אמא, לא הרגתי את הבת שלך" העוסק בזוג גברים טרנסג'נדרים והומוסקסואלים המתמודדים עם הניסיון להתקבל חברתית ועם מכשולים זוגיים במערכת יחסים מורכבת (2007);

"אחרי הצלצול" – סדרה על עבודתם החשובה והסיזיפית של מורים בישראל (2017); ו"אשם במותו" – סדרה ביקורתית על קורבנות של תאונות צבאיות ועל יחס הצבא אליהם, אשר שינתה פסקי דין בבית המשפט הצבאי הישראלי (2007). לאחרונה יצרה את הסידרה "הזדמנות אחרונה לאהבה" שהיא נסיון טלויזיוני ראשון לשקם יחסים בין בני זוג לפני גירושים (2018)

בן דור לימדה יצירה דוקומנטרית בבית הספר סם שפיגל (2005-1991), והיא מעורבת בהפקות טלוויזיוניות רבות בעלות חשיבות עצומה. היא מעבירה סדנאות הנוגעות להיבטים שונים של היצירה הקולנועית, משמשת כמנטורית בעבור יוצרים, ומעבירה הרצאות במגוון נושאים מרתקים.

ניסיונה הרב משלב היכרות עם עולם הקולנוע והיצירה התיעודית-טלוויזיונית, יחד עם היכרות מעמיקה עם מה שמתרחש מהצד השני של המצלמה –  החיים עצמם. בשנת 1994 התבקשה להקים את הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה על ידי מי שהייתה אז שרת התרבות, שולמית אלוני,  ביוזמתו של רנן שור, מנהל ומקים בית הספר לקולנוע "סם שפיגל". הקרן הוקמה ותוך פחות משנה הופק מספר לא מבוטל של סרטים במימונה. ספר הכללים שכתבה אז משמש עד היום כתשתית העשייה הדוקומנטרית בארץ. בין היצירות הרבות שהופקו בזמן שבן דור ניהלה את הקרן ניתן למנות את "בית שאן סרט מלחמה", "איך למדתי לאהוב והפסקתי לפחד מאריק שרון", " אם את שומעת תעני(חנית קיקוס")", "ים של דמעות", ועוד רבים אחרים.ייסוד הקרן הוא נקודת מפנה בעשיה הדוקומנטרית בישראל. מאז הקמתה פרץ הדוקו הישראלי את גבולות הארץ והפך לשם דבר בעולם כולו. מיותר לומר שעד היום הקרן עומדת מאחורי יצירות דוקומנטריות חשובות ומשמעותיות בתמיכה ובמימון.

בן דור היא בוגרת החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1982 זכה סרט הגמר שלה "תמונת מצב" בפרס ביכורים והוקרן בערוץ הראשון. מאז ממשיכה בן דור בעשייה יוצאת דופן וביצירת קולנוע איכותי, מעמיק, מקורי ומגוון – יצירה שזיכתה אותה בהישגים רבים. אמא לאורי ולאביגיל.